בשנת 1661 מנתה אוכלוסיית הישוב 208 תושבים ובהם 9 יהודים, בשנת 1766 התקיימה כאן כבר קהילה עצמאית ועד לשנת 1921 גדלה .האוכלוסיה היהודית ומנתה 1,011 איש מתוך 1,848 תושבי המקום
במאה ה-17 הוקם בית הקברות היהודי "הישן" ברחוב סטראז'צקה, שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, ועל שטחו הוקמו מבני ציבור. בית הקברות היהודי "החדש" במרקושוב הוקם במאה ה-18, ולצידו היה מבנה עץ ששימש למגורי השומר או בית הלוויות. השטח גודר בגדר עץ ובצדו . . המערבי היה שער כניסה
בתקופת הכיבוש הרסו הגרמנים את בית הקברות והשתמשו במצבות לבנייה ולסלילת כבישים ומדרכות. לפחות שתי קבוצות של יהודים נורו ונקברו בקברי אחים בבית הקברות. רוב יהודי מרקושוב נרצחו במהלך המלחמה. מספר מצבות פורקו לאחר המלחמה על ידי תושבי המקום. בשנות ה-70 של המאה שעברה שתל ודיה גלוזמן, הניצול היהודי היחיד ממרקושוב שחזר להתגורר במקום אחרי המלחמה, עצים על שטח בית . העלמין, בתקווה שכך ימנע חילול נוסף של המקום
מתוך 2,500 המצבות שהיו בבית העלמין בשנת 1939, שרדו פחות מ-100. על חלקן יש עקבות של פוליכרום ועל אחד הלוחות יש נוף של ירושלים עם "הכותל המערבי". היום יש במקום כ-20 מצבות שמצבן הפיזי אינו אחיד. בין המצבות נמצאת זו של שרה חנה רוזנברג, בתו של הרב חיים יעקב קוכן, רב קהילה וראש בית הדין (אב"ד) במאה ה-1
בשנת 2016 נוקה בית העלמין יסודית, לאחר עשרות שנות הזנחה, וזאת ביוזמת עמותת באר הזיכרון של לובלין, קרן מצווה, הקרן לשימור המורשת היהודית בפולין וצאצאים יהודים מארה"ב בשיתוף עיירה מרקושוב. במקום הוקמה אנדרטת זיכרון והיא נחנכה בנוכחות צאצאי יהודי המקום, תושבי העיירה ובתמיכתו של הבישוף מייצ'יסלב צ'ילו. בסוף שנת 2021 הותקנה גדר מערבית חדשה על ידי הגורמים המוזכרים לעיל, והחנוכה הרשמית מתוכננת לשנת 2022
בית הקברות ותולדותיו נחקרו בהרחבה על ידי פרופסור אנדז'יי טרצ'ינסקי ועל ידי פאבל סיגובסקי, שהמונוגרפיה שלו על בית הקברות עתידה להתפרסם בקרוב
.רבות מהמצבות ששרדו תועדו על ידי הקרן לתיעוד בתי קברות יהודיים בפולין. מידע נוסף על היסטוריה הקהילה היהודית של מרקושוב ועל בית העלמין במקום אפשר למצוא ב, כרך ז: